טיפול בדיכאון לאחר לידה

השינוי שמחוללת לידת תינוק בחיי האישה הוא עמוק ומטלטל. על אף ההכנה לקראת לידה, לא ניתן לצפות מראש כיצד היולדת תגיב; איזה שינוי יעולל ויחולל העולל הרך ברגשותיה, בעולמה.

על פי הסטטיסטיקה המקצועית, דיכאון לאחר לידה פוקד אחת מכל עשר יולדות. יש מי שיותר מאשר דיכאון, שהוא תופעה קלינית המחייבת התערבות וטיפול, הן נתקפות מרה שחורה ודכדוך, בין השאר, מאחר שהן מבינות וחשות עם הלידה ביתר שאת את האחריות ואת המחויבות המוטלת עליהן. מעתה ואילך הן אינן דואגות רק לעצמן ולבן זוגן אלא לתינוק, העתיד לשנות את חיי הזוג בכלל ואת חיי היולדת בפרט.

רגשות עזים, מועצמים וסותרים, מציפים את היולדת. בעודה כורעת ללדת היא מטולטלת בתוך ים סוער ורוגש של חוויות: ציפייה, חשש, חרדה, תקווה, אושר.

הלידה מפרה את שיווי המשקל הגופני והנפשי
הלידה מפרה את שגרת החיים ואת האיזונים שבה. היא מחייבת ואף כופה התארגנות חדשה מכל בחינה ומכל היבט: סדר היום, סדרי העדיפויות, חלוקת משאבים חיצוניים ופנימיים שונה. הלידה מחייבת להיערך לקראת קליטתו של אדם נוסף בבית.

דיכאון נובע – ודאי מועצם- מהתובענות הבלתי מתפשרת של התינוק ומההכרח להיות נגישה וזמינה עבורו 24 שעות ביממה. העדר היכולת להתפנות למילוי צרכים פיזיים ונפשיים שונים מעורר כעס, תחושת החמצה, אבדן פרטיות ועוד. לכל אלה נוספת עייפות רבה, תשישות גופנית ונפשית, שינוי כמעט בלתי נמנע ביחסים עם בן הזוג ועוד.

עם זאת, דווקא בשל היות הדיכאון לאחר לידה צפוי וטבעי, ניתן לטפל בו. במידה שהסביבה הקרובה והאנשים היקרים אינם מעניקי תמיכה מספיקה ומורגש צורך להסתייע בגורם מקצועי- אסור לוותר על הטיפול.

חשיבות הטיפול בדיכאון זה נובעת מהסיכון הפוטנציאלי הגלום בהעדר טיפול בו. דיכאון לא מטופל עלול להעיב על כל המסגרת המשפחתית, לפגום באופן קשה ביחסים של האם עם התינוק ולחסמים ולחסכים רגשיים וקוגניטיביים. הדיכאון של היולדת עלול להיהפך, ללא טיפול, לבעיה של המשפחה (לרבות המורחבת) כולה.

ככל שתסמיני הדיכאון רבים וחריפים יותר, כך גובר הצורך לטפל בהם: מצב רוח ירוד, העדר תיאבון, נדודי שינה שאינם קשורים רק לשעות הערות של התינוק, פגיעה בביטחון ובדימוי העצמי עד כדי היווצרות תחושה של חוסר ערך עצמי ועוד.

טיפול פסיכולוגי רגיל, אשר ניתן ואולי אף מומלץ לערב בחלקו את הבעל אף הוא עשוי לסייע. במסגרת הטיפול קל יותר לקבוע חלוקת נטל ותחומי אחריות עם הבעל, מתוך הבנתו את ההכרח לסייע לאשתו, ודאי בחודשים הראשונים, הקשים, לאחר הלידה, כאשר הכול חדש וטרי.

על פי מיטב הידע ושיקול הדעת המקצועי, עשוי הפסיכולוג, במידה שיאבחן צורך לכך, להפנות את היולדת לקבלת טיפול תרופתי בדיכאון, שאף הוא עשוי לסייע להתגבר עליו.

הזמן, אכן, עושה את שלו
כפי שמתרגלים למצבים חדשים רבים בחיים, סביר להניח ולצפות, כי גם יולדת אשר נתקפת בדיכאון קל לאחר לידה, תשתחרר ממנו עם הזמן (עם זאת- על בן הזוג להיות ערני וקשוב לכל אות של קושי מצוקה וככל שיתבקש או יידרש, להפנות אותה לקבלת טיפול). עצם הטיפול בתינוק והדאגה המתמדת לו ודאי יחזקו ויהדקו את הקשר עמו ויעצימו את הרגש כלפיו היולדת תחווה את האימהוּת , ועם האושר שיסב לה התינוק היא תאזור ותאגור כוחות להתגבר על הקשיים ולראות את חצי הכוס המלאה הולכת ומתמלאת עד גדותיה ( ולא אחת, אף מעבר להן...).

תינוק שבא לעולם מוליד באמו תחושות שטרם חוותה אותם. רגישה ומרוגשת באופן מועצם וחריף לאחר הלידה היא עלולה לחוש עצמה מסוחררת, שרויה בעיצומה של סערת רגשות, בתוך טלטלה ומערבולת. היא ודאי זקוקה לנקודת משען, לעוגן, לחוף מבטחים. טיפול פסיכולוגי רגיל ובמידת הצורך טיפול תרופתי משלים עשויים לסייע לה להפיג את הדיכאון ולחוות את האימהות במלוא עצמתה ויופיה.

מזל טוב ובהצלחה!