עוברים לטבעונות

כשמשפחה עוברת לטבעונות השינוי משפיע על התנהלות הילדים במעגלים החברתיים השונים. חשוב לדון במסגרת המשפחתית ולהחליט על מדיניות בהתמודדות מול המשפחה המורחבת, הממסד הרפואי, הצוות החינוכי ומעגל החברים.

טבעונות היא אורח חיים של המנעות מאכילת כל מזון שמגיע מן החי, כולל בשרים, עוף, דגים (גם טונה), ביצים, מוצרי חלב מכל הסוגים (כולל מוצרי חלב פרה, עזים, כבשים, נאקות ובופלו) ודבש. טבעונים אוכלים אך ורק מזונות מן הצומח. תזונה טבעונית בריאה כוללת קטניות (חומוס, עדשים, שעועית יבשה מבושלת, אפונה, טופו וכד'), דגנים (כמו לחם, בורגול, אורז, תירס, פסטה, כוסמת, קינואה וכד'), ירקות מכל הסוגים, פירות מכל הסוגים, אגוזים וזרעונים. מלבד השינוי בתזונה היומיומית, טבעונים רבים בדרך כלל נמנעים גם מניצול בעלי חיים בלבוש (בגדי עור, נעלי עור), קונים מוצרים שלא נוסו על בעלי חיים, מתנגדים לניצול בעלי חיים לצרכי בידור (רכיבה על פוני, חיות קרקס).


משפחות מחליטות לעבור לטבעונות בגלל אחת או יותר מהסיבות הבאות:

• הסיבה ההומנית: השאיפה למנוע או לפחות לא לתרום לסבל של בעלי החיים במשקים החקלאיים.
• הסיבה האקולוגית: גידול בעלי חיים למאכל מהווה גורם משמעותי בניצול בזבזני וזיהום משאבי כדור הארץ.
• הסיבה הפילוסופית: השקפה לפיה לבני האדם אין זכות מוסרית לנצל ולשעבד בעלי חיים רק בגלל שיש להם את הכוח לעשות זאת.
• הסיבה הבריאותית: קיים גוף מחקרים נכבד המראה קשר בין צריכת מזונות מן החי (במיוחד בשר) ותחלואה כרונית. כמו כן קיימים מחקרים רבים המצביעים על יתרונות בריאותיים אצל טבעונים יחסית לאוכלי כל. בהקשר זה חשוב לציין את עמדת ארגון הדיאטנים האמריקאי משנת 2009 , שכתב כי "דיאטות צמחוניות וטבעוניות הבנויות כהלכה הן בריאות, מספקות מבחינה תזונתית ועשויות לספק יתרונות בריאותיים במניעה של מחלות מסויימות ובטיפול בהן. דיאטות צמחוניות וטבעוניות בנויות היטב מתאימות לבני אדם בכל שלבי החיים, כולל הריון, הנקה, ינקות, ילדות ונעורים, ומתאימות גם לספורטאים".

בשנים האחרונות יחידים ומשפחות רבים ברחבי הארץ החליטו לעבור לאורח חיים טבעוני. מעבר כזה יכול לקרות בעקבות הארה של רגע, או כתהליך מתגלגל שנמשך חודשים ושנים. בעקבות המעבר לטבעונות מתעוררות מספר דילמות :

האתגר הראשון: המדיניות המשפחתית.
תינוק שנולד למשפחה טבעונית גדל לתוך מציאות טבעונית ללא בעיה. אולם מה עושים כשהשינוי קורה לילד בן שנתיים פלוס, שכבר רגיל לשגרת ארוחות הכוללות מזון מן החי בבית ובגן או בבית הספר? הורים טבעוניים בדרך כלל משוחחים עם ילדים בגילאי גן ומעלה ומסבירים ש"אוכל מן החי גורם לסבל לבעלי חיים. תרנגולת, פרה, כבשה, ודגים הם חברים שלנו, ואנחנו לא אוכלים את החברים שלנו". לגבי מוצרי חלב ההסבר המקובל לילדים הוא "אמא פרה מייצרת חלב עבור העגל שלה, כשאנחנו שותים את החלב של הפרה אנו גוזלים מהעגל את האוכל שלו". ההסבר כמובן מותאם לגיל, רמת התפיסה וההכלה הרגשית של הילד. כשהילד לא מוכן להפרד ממזונות מן החי האהובים עליו, מה עושים אז? קשת ההחלטות נעה בין "מפסיקים לקנות או להכין וזהו"  לבין "ממשיכים לקנות ולהכין לילדים מה שהם רוצים, בתקוה שעם הזמן הם יצטרפו להחלטת הטבעונות המשפחתית". כדאי, כמו בכל נושא, להגיע להסכמה בין ההורים ולהציג מסר אחיד.


האתגר השני: סבתא לא מרוצה..
אם המשפחה המורחבת לא שותפה למעבר לטבעונות- עולות שאלות רבות, דאגות וחששות לבריאות הילד, איך יסתדר במסגרות שונות וכד'.  קורה שלמרות החלטת ההורים – סבתא או סבא בכל זאת יגניבו בסתר לנכד עוף או שניצל- כי הוא כל כך אוהב, ועובדה שהוא אוכל אותם בשמחה... ילד שלמד שעוף ושניצל הם תרנגולת ואסור לו לאכול אותה – עלול לעמוד בדילמה מעל לכוחותיו, וימצא את עצמו נקרע בין הנחיות הוריו לבין השידולים של סבתא לאכול רק ביס... מומלץ לשוחח עם חברי המשפחה המורחבת, להסביר את הסיבות לשינוי, ולהציב גבולות ברורים על פי החלטתכם. גם כאן ההחלטה יכולה לנוע בין  מחמירה ("אסור לתת לו בשום אופן מזון מן החי"), לבין  מקלה (" אצל סבתא מותר, בבית לא").


האתגר השלישי:  רופא הילדים מזועזע..
גל הטבעונות הגואה תפס חלק ניכר מהרופאים ומקצועות הבריאות לא מוכנים. התפיסה הרפואית המקובלת היא שטבעונות מסוכנת לכולם ובמיוחד לילדים, וגורמת לתת תזונה ובעיות התפתחות. קיים סיכוי טוב שהורים טבעוניים ייתקלו בביקורת אצל אחות טיפת-חלב, רופא הילדים, דיאטנית ילדים. יחד עם זאת יש כבר רופאי ילדים, אחיות ודיאטניות שמכירים את הנושא יותר לעומק ומתייחסים בחיוב לגידול ילדים טבעוניים. אם הרופא או הדיאטנית שלכם לא מסוגלים לקבל ולכבד את הדרך שבחרתם- כדאי לשקול למצוא אנשי מקצוע שמצדדים בטבעונות ומבינים בה. קיימות בקרב קהילות טבעוניות (בפייסבוק ובאתר "ויגן פרנדלי") רשימות של אנשי מקצוע כאלה.


האתגר הרביעי : הגננת מרימה גבות..
ניתן למצוא פה ושם גנים או משפחתונים טבעוניים, אך בדרך כלל התפריט בגן יכלול מזונות מן החי כמו גבינה וביצים בארוחת הבוקר, ומנה בשרית או דג בארוחת הצהריים. חשוב לקבל את הסכמת צוות הגן ושיתוף הפעולה שלהם להכנת מנות טבעוניות עבור הילד הטבעוני. לארוחת הבוקר ניתן לספק ממרח חומוס, טחינה, אבוקדו. לארוחת הצהריים מכינים קטניות מבושלות (כמרק או כתוספת בצלחת), או טופו. אם לא אפשרי -  ניתן להביא לילד את המנה החלבונית מבוססת הקטניות מהבית. דילמה נוספת שמתעוררת בגיל זה היא תחושת החריגות של הילד הטבעוני- כולם אוכלים שניצל ורק הוא לא...ילד שמקבל חיזוקים בבית יכול להרגיש גאה ומיוחד בכך שהוא לא אוכל בעלי חיים. יתכן שילדים יתעקשו שהם כן רוצים ביצה, קוטג' או שניצל, וכאן שוב חוזרים לדילמה ההורית של מה ועד כמה אתם מאפשרים. יש הורים שיסכימו לשניצל בגן אם הילד נורא רוצה, ויש שיכינו בבית שניצל טופו ויביאו לו לגן.


האתגר החמישי: הילד נפגש עם חברים..
מגיע השלב בו הילד יתארח אצל חברים, ויאכל אצלם לפעמים. השאלה שעולה כאן היא עד כמה להעיק על המשפחה המארחת בדרישות תזונתיות. כשמשפחת החבר ממש לא בעניין הם יתקשו להבין מה ואיך להכין בלי מוצרים מן החי. יתכן שיכבדו את הילד בגלידה חלבית או עוגה עם ביצים מבלי לשים לב. אפשר לאסור על הילד לאכול בבית החבר, או להורות לו לאכול רק מנות שאינן מן החי  (יתכן שהילד יתקשה לעמוד בכך). אפשרות נוספת היא לשלוח איתו אוכל טבעוני (התנהגות לא מקובלת חברתית), או להתקשר ולבקש מהורי החבר להכין משהו שגם ילדכם יוכל לאכול, כמו לדוגמא פירות, או לחם עם חומוס במקום טוסט גבינה. אפשרות מקלה היא להחליט שהטבעונות היא בעיקר בבית, ולא נורא אם מידי פעם הילד יאכל משהו לא טבעוני במקומות אחרים.

אין ספק שהמעבר לטבעונות, במיוחד כאשר ישנם ילדים, יכול להיות מאתגר.  אך כמו כל דבר אחר בחיים, כשאנו חדורי מטרה ואמונה, ניתן להתגבר על כל קושי.  והכי חשוב,
בכל החלטה שתקחו חשוב לשים לב לרווחתו הרגשית של הילד, לא להעמיד אותו במצבים שבהם ירגיש חריג, אומלל יחסית לאחרים או נדרש לכוחות שאינם ברשותו.

*מטעמי נוחות כתוב "הילד" , הכוונה כמובן לבנים ולבנות .


כותבת המאמר, נירה אולנד-הדיאטנית הירוקה (דיאטנית קלינית).