אבחון פסיכודידקטי: כשקושי רגשי הופך לקושי לימודי...

"רבים מאיתנו לא מודעים לעובדה שמקורו של הקושי הלימודי איתו הם מתמודדים הוא בעולם הרגשי שלהם", כך מסביר במאמר הבא הפסיכולוג והפסיכותרפיסט יוסי חננאל

מאת: מערכת ילדים פלוס | 16.04.2020

בתקופות לימודים, בין אם בבית הספר היסודי, בתיכון או באוניברסיטה, רבים מאיתנו חווים קשיים בתפקוד הלימודי. מטרתו של האבחון הפסיכודידקטי היא להבין מה הקושי ממנו סובל התלמיד, האם מדובר בקושי רגשי או בקושי לימודי ואולי בכלל בשילוב של שניהם. על ידי כך יהיה ניתן לקבוע האם המטופל סובל מליקוי למידה ובאיזה סוג ליקוי מדובר, התהליך מתבצע תוך מיפוי הגורמים הרגשיים שמשפיעים על חווית הלמידה והתהליכים הדידקטים של המטופל. 

אבחון משולב, תמונה רחבה 
"רבים מאיתנו לא מודעים לעובדה שמקורו של הקושי הלימודי איתו הם מתמודדים הוא בעולם הרגשי שלהם", מסביר הפסיכולוג והפסיכותרפיסט יוסי חננאל, העורך איבחונים פסיכו דידקטיים מזה כעשרים שנים. "הידיעה כי מטופל מסוים סובל מחרדה או מדיכאון קל עוזרת לנו כמטפלים לאבחן אצלו ליקויי למידה ספציפיים", מסביר יוסי חננאל ומפרט שליקויי הלמידה כוללים בין היתר: דיסלקציה, דיסגרפיה, והרשימה עוד ממשיכה, וזאת בנוסף  לקשיי הקשב והריכוז והקושי הרגשי.
      הפסיכולוג יוסי חננאל

אבחון פסיכודידקטי הוא למעשה תהליך דו-שלבי: אבחון פסיכולוגי הממפה גורמים רגשיים שונים ומגוונים שיכולים להשפיע על תהליכי למידה, לצד אבחון דידקטי בו ייבדקו רמות התפקוד של הנבדק בתחומי למידה שונים ומיומנויות דידקטיות כגון: קריאה, כתיבה, תפקודי זיכרון ושפה וכן יכולות קשב, למידה וחשיבה. לדבריו של הפסיכולוג יוסי חננאל "תהליך זה מסייע למטפל להבין את ליקוי הלמידה הספציפי ובהתאם לכך להעניק למטופל את ההמלצות  הטובות ביותר  שיאפשר לו לשפר את כישוריו הלימודיים ולהקל על חייו או לסירוגין לשלול ליקוי למידה".

אם כך,אבחון פסיכודידקטי נועד בין היתר לעשות הבחנה מבדלת בין לקויות וקשיים שונים ולתת מענה אינטגרטיבי. 


מתי יש צורך באבחון פסיכודידקטי?
"כאשר אצל תלמיד, ונניח לצורך הדוגמה שמדובר בתלמיד בית ספר יסודי, מתגלמת התנהגות רגשית בלתי מווסתת לצד קושי בלימודים, צריכה להידלק נורה אדומה  לגבי הצורך באבחון פסיכודידקטי", מסביר יוסי חננאל, "רבים מההורים מתקשים להבין שהקושי של ילדיהם בבית הספר מעבר להיותו קושי חברתי הוא בבסיסו קושי רגשי כלשהו". בנוסף להערכה של התחום הרגשי, כולל האבחון הפסיכודידקטי גם הערכה של התחום הקוגנטיבי (שכלי). אבחון כזה מתאים גם במצבים בהם מתעוררות ספקות לגבי יכולות ההבחנה והאינטלגנציה של התלמיד, או אם הוא חווה קושי במסגרת לימודית מסוימת.

מבקרי האסכולה אמנם טוענים כי אבחון פסיכולוגי אינו מתאים להעריך את מנת המשכל ,ליקויי למידה והמצב  הרגשי, אך הפסיכולוג יוסי חננאל מדגיש כי מטרת האיבחון הפסיכו דידקטי  הוא להציג תמונה רחבה כפי שאפשר בנוגע לליקויים בתחום הדידקטי והרגשי. עבור רבים מאיתנו קושי בלימודים הוא לא עניין שכלי אלא רגשי, שמקורו בנפש ובחוויות שעיצבו אותנו". 

מטרת האבחון הפסיכודידקטי היא להבין מה הקושי ממנו סובל התלמיד


האם אבחון פסיכודידקטי עדיף על אבחון דידקטי?
בעוד שאת את האבחון הפסיכודידקטי רשאי לערוך רק פסיכולוג שהתמחה בליקויי למידה, את האבחון הדידקטי יבצע מאבחן דידיקטי שתפקידו להתמקד רק בתחום למידה ספציפי, כגון הבעה, קריאה, מתמטיקה או אנגלית. לכן, בעוד שהאבחון הדידקטי מספק תמונת מצב חלקית בנוגע למיומנות מסוימת (לדוגמא: כמה מהר קורא התלמיד), האבחון הפסיכודידקטי נועד להסביר ולהציג תמונה מקיפה לגבי כלל היכולות השכליות והלימודיות בכל התחומים.

הירידה אל הרובד הנפשי בתהליך עוזרת לקבוע האם מדובר רק בקושי לימודי שמקורו בליקוי למידה כלשהו או בהפרעת קשב וריכוז, או לשלול הבחנה זאת על ידי ההבנה שמקור הקושי הוא רגשי. לעתים מדובר בשילוב של הסיבות המוזכרות.

כיצד מתבצע אבחון פסיכודידקטי?
אבחון פסיכודידקטי מתבמע על פי נהלי משרד החינוך שקבע מהו איבחון פסיכו דידקטי תקף. כאשר מדובר בתלמיד בית ספר הפגישה הראשונה תהיה בליווי ההורים ותתמקד בבחינת אספקטים שונים לגבי הילד, התנהגותו והיחסים בבית. בהמשך ייבחן המטופל במבחנים שונים, הכוללים הן מבדקים לימודיים שיסייעו להעריך את יכולותיו הקוגנטיביות, הןבדיקת קשב וריכוז, והן מבחני אישיות שמטרתם למפות את עולמו הרגשי. 

בסיום התהליך מגיש הבוחן חוות דעת פורמלית של האיבחון הפסיכו דידקטי , אשר תקבע אם המטופל זכאי להקלות כלשהן בבית הספר, כגון הארכת זמן במבחנים, בחינות בעל פה, אישור לשימוש במילון או מחשבון ושימוש במחשב במבחנים. 

אבחון זה יכול גם לסייע בזיהוי הפרעות קשב וריכוז, אולם במקרים אלו המשך הטיפול עשוי להיות שונה."כאשר במהלך האבחון הדידקטי מזוהה הפרעת קשב אצל המטופל, הוא יופנה להמשך אבחון וטיפול בבעיה אצל פסיכיאטר או נוירולוג, שהם היחידים שרשאים לקבוע אם קיים צורך בטיפול תרופתי", מסכם יוסי חננאל.
 

תגובות 0 תגובות   הוספת תגובה חדשה הוסף תגובה
שליחה לחבר   הדפסה
בהרשמה אני מאשר/ת קבלת ניוזלטר