פורום - הורים משתפים ומתייעצים

כינים
הבת שלי היא מתולתלת בת 13 ויש לה כינים כל הזמן. עשינו כבר הרבה טיפולים וזה הגיע למצב שנעשים על שיערה טיפולים במסרק כינים 2-3 פעמים בשבוע וזה לא נפסק. יש רעיון לפיתרון אחר שעובד?

שיבוץ לכיתה א
שלום שמנו דנה וכפיר ואני הורה של נהוראי שעולה לכיתה א בשנה הקרובה. אנו גרים במושב שדי תרומות השייך לעמק המעיינות ובשלבי בניית ביית בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד השייך למועצה אזורית עמק הירדן. מאחר ובניית הבית בשלבים מתקדמים אנו רוצים לרשום את בננו לבית הספר "מול גלעד" שבאשדות יעקב. מאחר ואזור הרישום שלנו הוא עמק המעיינות (יש לציין שקיבלנו שחרור מעמק המעיינות על מנת שנוכל לרשום את נהוראי לאשדות יעקב) בביה"ס מול גלעד לא מוכנים לשבץ אותו לשנה הבאה מאחר ואינו באזור הרישום של עמק הירדן. נוצר מצב שכרגע הילד אינו רשום לאף ביה"ס ואני מבקש לאשר לרשום אותו בביה"ס מול גלעד ולא בשום מקום אחר מכיוון שכל החברים איתם גדל בגן (שער הגולן שאף הוא שייך לעמק הירדן) הולכים ללמוד בביה"ס הנ"ל ומאחר שאנו עוברים לבית במהלך השנה ואיננו רוצים לגרום לילד עוול ולהעביר אותו מספר מוסדות בזמן כה קצר. למי ניתן לפנות לעזרה על מנת שלא יווצר מצב שהילד לא יתחיל את השנה שהוא כל כך מחכה לה (כיתה א) ללא מסגרת. תודה מראש כפיר ודנה שוקרון

שאלה על זוגיות והורות
שלום רב, אשמח לקרוא את דעתכם. אני נשוי ולנו שני בנים, בן 6.5 וחצי ובן 4. זוגיות סבירה, לא פוצי מוצי, לא ממש מרוחקים. אין לנו מצוקות כלכליות, משפחה ממוצעת לחלוטין. אנחנו שותפים מלאים לעשייה בבית. אני שותף לכל עבודה במשק הבית, נוכח ועוזר בכל בבוקר ובכל ערב בימי השבוע, נוכח בסופ"ש, אין כמעט דבר שנופל באופן בלעדי על כתפי אשתי. לכל אחד את הזמן האישי שלו, בעיקר לאשתי שלפחות פעמיים בשבוע נעדרת לטובת ספורט (כל אימון לפחות 4 שעות), אשתי גם יוצאת ומבלה. רוצה לומר שלא ניתן לומר שהמשפחה והילדים קושרים את אשתי לבית או מונעים ממנה להשקיע בעצמה ובשבילה. ומכאן שהסיטואציה שאני מביא אינה מקורה בקושי אישי של הורה אחד שנושא בכל הנטל. הילדים שלנו ילדים נהדרים אבל פעמים רבות לא ממושמעים וחצופים. קללות כמו זין, סתומה, מפגר, אפילו בת זונה יכולים להיזרק לחלל האוויר מידי יום ואף מספר פעמים במהלך היום. הילד הקטן בגן חווה את הגן עם קשיים, כשנשאל איך היה בגן הוא עונה "ככה ככה", יש מצבים בהם הוא נושך, מקלל ילדים ואף את הגננות. אצל הגדול שבכיתה א' כבר התקשרו בחמש הזדמנויות שונות מהבית ספר להלין על התנהגותו החצופה כלפי המורים וכלפי סגל הצהרון. כל בוקר ההתארגנות הנה מלחמה, כל משימה (להתלבש, לצחצח שיניים) צריך לבקש אין סוף פעמים. לפעמים הטונים עולים (בעיקר שלי, הנובעים מתסכול מתמשך מעצם העובדה שהילדים פשוט אינם סופרים אותנו). יש גם הרבה רגעים קסומים שהילדים נהדרים, אבל מלחמות, אי הקשבה וקללות קיימות על בסיס יום יומי. לי קשה שהילדים אינם קשובים ואינם ממושמעים. קשה לי שהילד בגן לא מצליח להעביר את רוב ימות השנה מבלי לחוות 'אירועים' (גם אם מדובר באירועים קטנים). לא מקובל עלי שאני צריך לקבל כל חודש וחצי/חודשיים טלפון מהבית ספר על כך שהבן שבכיתה א' אינו קשוב למוריו. קשה לי שכל בוקר ההתארגנות מלווה בתחינות, בבקשות חוזרות ובאופן כללי קשה לי ששמים עלי קצוץ. קשה לי במיוחד הפה הגורה שלהם (קללות הם לא שומעים בבית). אין סוף פעמים פניתי לאשתי והצעתי שביחד ולחוד נפעל לשיפור המצב. הצעתי ייעוץ פסיכולוגי, הצעתי טבלת 'הצלחות' לילדים, הצעתי שנעבור קורס באדלר. הבעיה שאשתי ואני בגישה שונה לחלוטין בנוגע לחינוך ילדנו. אשתי רוצה להכיל את האירועים, בעיניה ילד שעומד על שלו בבית הספר ולא סר למוריו זה משהו שמתקבל על הדעת ולכן היא אינה ממש מתרגשת מהסיטואציה וחושבת שהמורים ומנהלת הבית ספר צריכים לדעת להתמודד עם התנהגותו של הילד. היא חושבת שהילד הקטן צריך להתבגר, גם אם התנהגותו החריגה חוזרת בגן הקודם וגם בגן הנוכחי. במסיבת הסיום בגן כל הילדים לקחו חלק בפעילות, הילד היחיד שסירב לקחת חלק היה הילד לנו, ישב בצד, סירב להשתתף, בעיני אשתי זה לגיטימי לחלוטין, לא חריג באופן שמחייב התערבות, "הוא יתבגר". בעוד שאני תומך בדוקטרינה חינוכית יותר שמרנית, אשתי ההיפך הגמור ממני. אשתי בדוקטרינה של הכלה. אז הצעתי לה שנעשה קורס באדלר, וכך היה. העניין הוא שבאדלר מלמדים כיצד להיות הורים, זה נהדר אם מאמצים את הגישה מראשית הדרך. כשהמצב 'עקום' (כמו שלנו) נדרשת לעניות דעתי מאמצים וגישה קצת יותר קשוחה בשביל להחזיר/ליישר את הילדים למסלול סביר. כל אשר אני רוצה הוא בית שלוו עד כמה שניתן. שנזכה בכמה בקרים שניתן לצאת מהבית מבלי לריב, שהילדים ידעו לקבל גם תשובה שלילית (כמו אין ממתקים) וזאת מבלי לעשות סקנדל. באופן אישי אין לי בעיה להציב גבולות, אני חושב שילדים חייבים בגבולות, צריכים גבולות. עם אשתי אין גבולות, ילד יקלל אז היא לא תתמודד אלא תכיל (היא אוהבת את המילה 'הכלה'). אם הגענו למסקנה שהטלפונים הניידים הוא מקור לבעיה, שכן כשהם עם הטלפון אז הם שקועים בתוכו ולא ניתן להניע אותם לעשות דברים אחרים, אז אנחנו מסכמים בינינו (אשתי ואני) שאנחנו נועלים את הטלפונים ומונעים מהם גישה למכשירים וזה בדיוק מחזיק כמה ימים, כי במקום להתמודד אז קל יותר לאשתי 'להחליק' ולאפשר להם לחזור לעשות שימוש בטלפונים. אני לא מוכן להיות השוטר הרע, זה שמציב גבולות בעוד שהגבולות לא קיימות במשמרת של אשתי. אני מאמין בחזית אחידה. אם לא ממש אחידה אז פחות או יותר אחידה. אבל לא שונה בתכלית. אני סוג של היפוכונדר, כשאני מרגיש משהו פיזי לא תקין אני נלחץ. ובתקופה האחרונה אני סובל מהרבה מחושים. ברור לי לחלוטין שהמיחושים שלי קיימים, ברור לי שבסבירות רבה מקורם פסיכוסומטיים. היום אני חושב שזה נובע מהלחץ והעצבים שהתא המשפחתי מייצר עבורי. מה לא עשיתי ברמה האישית בשביל לטפל בעצמי ולהפחית מהלחץ. הלכתי לפסיכולוג, התחלתי לקחת כדורים, התחלתי להתאמן, אוכל יותר טוב, עברתי סדנת ביופידבק, עושה מדיטציות של נשימה, עברתי אין ספור בדיקות (נכנסו אלי מכל החורים) בשביל לשלול בעיה פיזית. באמת עשיתי הכל להבין מה מקור הלחץ. אין לי לחץ בעבודה. יש לי מלחמה בתוך הבית. אני משתדל להיות הכי כנה עם אשתי, אני מסביר לה שלא טוב לי, אני מסביר לה שהמצב אינו יכול להמשיך כך, אני מבהיר לה שבריאות הנפש שלי חשובה לי יותר מהזוגיות שלנו ולכן אני מתחנן שתפעל יחד איתי אל מול הילדים בשביל לאזן את מפלס האנרגיות בבית. אבל ללא הועיל. אמרתי לאשתי, אני מוכן להירתם לכל מהלך, להשקיע כסף בכל ייעוץ צד שלישי לטובת העניין, העיקר לשפר את המצב. אני מתאר בפני אשתי את הסיטואציות הבעייתיות שקורות בבית, אני מבקש ממנה שתסביר לי כיצד היא מתמודדת בסיטואציות, מהי הדרך החינוכית שהיא נוקטת על מנת לשפר את המצב, אין תשובות. אני מוכן לאמץ את הגישה שלה אם הייתה מוכיחה שתפיסת עולמה עובדת, אבל חמוצים. כשאני מסביר לה שהתגובות שלה בסיטואציות מנציחות את המצב ומאפשרות הישנות הסיטואציות היא קוראת לזה 'הכלה'. אם הייתי מקבל את המושכות הייתי מנהל את המשפחה אחרת. כשילד מקלל סוגרים את הבסטה, באותו הרגע מפסיקים פעילות וחוזרים הביתה, מיד לחדר. אחרי ארבע-חמש מאורעות כאילו הילד יבין שיש תוצאה למעשיו. הילד לא התנהג יפה בבית הספר אין חוגים, אין פעילות כיפית. המצב היום הוא שמה שהם לא עושים או לא עושים או אומרים... שום דבר לא ישפיע על הלו"ז שלהם. וכאן באה השאלה שלי. האם ציפיותיי מוגזמות? האם סביר שילדים בגילים האלו יקללו על בסיס יומי, האם סביר שעל בסיס יומי צריך לנהל עמם משא ומתן עמם על כך צעד ושאל? האם צריך להכיל את כל מה שהם זורקים לעברינו? האם סביר שמשפחה בה שבני הזוג רואים את החינוך באופן כל כך שונה יכולים לנהל משפחה נורמלית? מה שאני מתאר פה, תיארתי בפני אשתי אין סוף פעמים וזכיתי למעט מאוד מענה ושיתוף פעולה, מה אתם חושבים?

בבייביסיטר חבילה של טיטולים חינם
בבייביסיטר חיתול חדש - דק יותר, גמיש יותר וסופג בטירוף! הרשמה מי שרוצה http://www.baby-sitter.co.il/?fwid=a10286

המצלה על בית ספר יסודי
שלום! שמי תומר דגן ואני חלק מקבוצת הורים שהקימה בית חינוך דתי אלטרנטיבי (יסודי) הדוגל בלמידה מתוך חיבור לגוף, לנפש, לטבע ובעיקר - לה' יתברך במגדל העמק. אנחנו מחפשים דרכים להביא את המסגרת למודעות ולפתוח דלת לתלמידים חדשים כבר בשנה הקרובה. בנוסף, במידה ויש לכם רעיונות נוספים בשבילנו כיצד אפשר להגיע לעוד אנשים נשמח לשמוע. לבית החינוך קוראים מעיין חיים - עמק יזרעאל - מעיינות רבי חייא צפו בסירטון! https://www.youtube.com/watch?v=I3DRD8hgFkg

המלצה על רותי פרגר
ממליצה בחום על הפסיכולוגית רותי פרגר מגבעתיים מקצועית ואבחנה את ביתנו עם הרבה השקעה

רוצה שהילד ירוייח בעצמו את המחשב שלו
https://www.youtube.com/watch?v=rAYeyxwc4Qs&t=32s

בכי היבטרי בלילה (בת 3)
יש לי ילדה בת 3 ותינוקת בת חודש (שהגדולה ממש ממש אוהבת ומלטפת בעדינות ואומרת כמה שהיא חמודה ועוזרת איתה ...) . הגדולה שלי מתעוררת לפעמים בלילה בצרחות ובבכי (היה מדי פעם גם לפני התוספת של האחות הקטנה למשפחה – אבל עכשיו יש יותר) . אין בכי או מלמולים לפני – ישר בכי היסטרי . כשאני נכנסת לחדר וניגשת עליה היא לא מוכנה שאני יתקרב עליה (לחיבוק או מגע...) היא בועטת עם הרגליים, מרביצה עם הידיים, צורחת ובוכה ... לא מוכנה שאני יגע בה, לא שומעת (או עושה את עצמה לא שומעת) שאני מדברת אליה, שואלת מה קרה, מנחמת... כלום לא עוזר. אני עומדת והיא בוכה בהיסטריה, אם אני אומרת לה שאם היא לא תגיד מה קרה אני הולכת – היא בוכה עוד יותר . ניסיתי הכל, לעמוד ולחכות שתירגע – זה לא קורה ... לצאת מהחדר – צרחות היסטריות עוד יותר... דיבורים וחיבוקים - לא עוזר . כבר קרה שהוצאתי אותה מהמיטה לפינה כעונש – הבכי המשיך כרגיל כולל זריקת ידיים ורגליים לכל עבר ... בסוף כשהפינה לא עזרה החזרתי אותה צורחת לחדר ושוב הכל מתחלה – דיבורים וניסיונות להרגיע ... בסוף כשהיא כבר בקושי יכולה לדבר היא מבקשת מים – אני מיד מביאה לה בקבוק מים – ואז היא מתעקשת (עדיין בבכי) שהיא רוצה בקבוק עם פקק אדום ! פשוט אין לי מילים מרוב עצבים ... מה ההתעקשות הזאת? ומה זה הבכי הזה ? בסוף היא שתתה שלוק אחד והמשיכה ליבב , אבל הסכימה שאני יחבק וירגיע אותה . כששאלתי למה היא בוכה אין לה הסבר, לא מוכנה להגיד ... לפעמים היא מבקשת לבסוף ללכת לעשות פיפי, לפעמים לא מבקשת כלום , לפעמים רוצה את אבא – וכשהוא בא היא ממשיכה בשלה ... מה זה ההיסטריה הזאת שקורת לה בלילה ?

דיאטה לילד בן 4
האם זה נכון לעשות דיאטה בגיל כזה? יש פה מישהו שעשה \ עושה דיאטה לילד שלו?

זקוקה בדחיפות לעזרתכם!!
אני סטודנטית למנהל עסקים במרכז האקדמי לב, ועורכת מחקר בנושא שביעות הרצון שלכם כהורים שאישפזו בעבר ילד באחד מבתי החולים בארץ. השאלון יסייע להבין את הפרמטרים המשפיעים על שביעות רצון המלווים בתהליך האשפוז ויסייע להורים שיאלצו לאשפז בעתיד. השאלון אנונימי לחלוטין ופשוט צריך להקיף בעיגול את התשובה הנכונה. ממש אשמח אם תוכלנה להקדיש דקות ספורות ולסייע לי ולמחקר. מי שעונה על השאלון נכנס אוטומטית להגרלה על גיפטקארד בסך 100 שקלים ברשת קניוני עזריאלי. תודה רבה! https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLScYmLFLdwRmPTtlLPc80pGrNEXaU7TwCnM6yo9ZCTXaeXefaA/viewform?usp=sf_link נ.ב אשמח לשמוע כאן תגובות מכן על כך...

אמא יקרה ואהובה
אמא יקרה ואהובה דמייני לעצמך מציאות שבה את מגדלת ומרוממת ילדים וילדות, נותנת להם ולהן את כולך, מאכילה, מלבישה, רוחצת, משכיבה לישון, רצה לרופאות נותנת את כל ליבך ואת נישמתך לילדיך. הימים חולפים וככה עוברות להן השנים וכל מה שאת רוצה לקבל חזרה זה קצת אהבה, להרגיש שחשבו עליך, אולי מילה טובה או מעשה שיגרום לך קצת נחת, כעת דמייני שכל יום ויום במשך השנים הילדים והילדות שלך מפנים לך עורף, לא מכירים בך בכלל ואת התודה שלהן/ם נותנים ונותנות למישהו אחר, זר שאולי אפילו לא קיים. ואת, למרות השברון לב האדיר ממשיכה לתת את נישמתך עבור כל אחת ואחד מהן/ם ואף אחד ואף אחת לא מנסה למצוא אותך כי להם טוב בזכותך אבל את על סף קריסה והכאב האדיר עלול להכריע אותך ולגרום למותך. הגיע הזמן להפסיק לגרום לאמא שלנו סבל ויסורים אדירים והגיע הרגע שבו כולנו נכיר את האמא שלנו: ישראל היא האלוהים! והיא האמא של כולנו, אמא יש רק אחת ואין לנו אמא אחרת! תני מבט לטבע תראי את הפירות שהעצים נותנים, את הפרחים היפים את החמה ואת הלבנה כמה יפות הן, כולן יצירות מופת, התבונני לרגע בטבע, ביופי בפירות בירקות באגוזים בפרחים בעצים ומהר מאוד תרגישי מהי אהבה. עם ישראל נמצא בארץ ישראל ובמדינת ישראל הגיע הזמן שנפתח את הלבבות ונתחיל להרגיש את האמת שאמא ישראל היא האלוהים, אנחנו הילדים והילדות שלה אנחנו לא מכירים בה בכלל וגורמים לה צער אדיר ויסורי מוות, אמא שלנו רק נותנת ונותנת, היא נותנת את נישמתה עבור כולנו, הלב של אמא נקרע כל רגע מחדש כאשר אף אחד לא מנסה אפילו למצוא אותה! אנחנו חייבים להתעורר מייד! ולהכניס אותה ללבבות שלנו להסתכל לשמים ולומר אמא ישראל היא האלוהים! ישראל הוא שמה! והיא האמא של כולנו ואנחנו רוצים שאמא תחזור לבית שלה לקן שלה ותשמור על כולנו עלינו עם ישראל ועל כל העולם שלה! רוצים הוכחות לכך שהתורה כולה היא אוסף של שקרים מטורפים? בבקשה: בבראשית פרק ב' פסוק ה' עד פסוק ט' כתוב: "וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלוהים על-הארץ ואדם אין לעבוד את-האדמה ואד יעלה מן-הארץ והשקה את-כל-פני האדמה וייצר יהוה אלוהים את-האדם עפר מן-האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה. ויטע יהוה אלוהים גן בעדן מקדם וישם שם את-האדם אשר יצר ויצמח יהוה אלוהים מן-האדמה כל-עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע." ע"פ הכתוב נאמר שאין כלל צמחיה מכיוון שאין גשם ואין אדם שיעבוד את האדמה, השקר ממשיך בבריאת האדם, יהוה יוצר אדם אחד! כן אחד! ומייד בהמשך הפסוק כתוב שיהוה מצמיח מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל. השאלה היא מה קרה לתנאי שהאדם חייב לעבוד את האדמה? יש רק אדם אחד בעולם ויהוה מצמיח הכל מבלי שהאדם בכלל בעניין! רוצים עוד? נמשיך עם פסוק כ"א: "ויפל יהוה אלוהים תרדמה על-האדם ויישן ויקח אחת מצלעותיו ויסגור בשר תחתנה ויבן יהוה אלוהים את הצלע אשר לקח מן-האדם לאישה ויביאה אל-האדם ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אישה כי מאיש לוקחה זאת." אז קודם כל שימו לב טוב טוב שהאישה לא מקבלת בכלל נשמה! בניגוד לאדם שיהוה נפח בו רוח חיים האשה היא בסה"כ גולם של בשר ועצמות! ועוד האדם אומר ש"זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי" סליחה? בשר מבשרי? הרי כתוב בברור שיהוה לקח רק אחת מצלעותיו של האדם אבל הבשר לא נלקח ממנו! ומה אומר האדם על האישה? "לזאת יקרא אישה כי מאיש לוקחה זאת". אתן בטח שואלות מדוע האישה לא מקבלת נשמה? ומדוע הזלזול הזה שמתקבל מתהליך "בניית" האישה? פשוט בגלל שגבר כתב את הכל! התורה בפרט והתנ"ך בכלל מלאים בכל עמוד ועמוד בשקרים, בהסתה נגד נשים ובביטול המין הנשי, והמלכת "אבינו" שבשמיים על כל העולמות בכלל והשאלה הנשאלת היא מדוע? מדוע גם למחוק ולבטל את כל הנשים ובאותה הנשימה להמליך "אבא" כאלוהים? התשובה היא מכיוון שהאמת היא שגברים כתבו את הכל! וש אמא ישראל היא האלוהים!

יציאות ללא שליטה
דילמה קשה. ילד תאום בן 5. מזה שבוע וחצי יש לו יציאות והוא לא רץ לשירותים ולא מיידע אפילו. גם בגן וגם בבית. כאשר זה קורה הוא לא אומר דבר. וששואלים אותו הוא לא מדבר. ניסינו לדבר איתו להסביר לו לתת לו לשתוף לבד את הבגדים ואת הגוף שלו וזה ממשיך. מיואשים .עזרה בבקשה.

ועדת השמה
שלום רב, אני מוזמנת לועדת השמה. האם אוכל להתנגד בוועדה לשילוב בני בחינוך מיוחד והשארתו בחינוך הרגיל? האם להורים יש זכות להתנגד ולא לחתום על החלטות הוועדה? תודה

קשיי למידה
שלום, מי שמתקשה בלימודים זה לא סתם. לרוב מדובר בשיטת לימוד שאינה מתאימה לילד/ה. אין צורך בהעברה למסגרת אחרת. היכנסו לאתר ותבינו יותר דברים למה זה קורה? ותמצאו פתרונות מגוונים www.lev17.co.il בהצלחה, קרן הלוי קרוסקין

שיעורים פרטיים
שיעורים פרטיים בבית התלמיד ממורים מעולים, 80 ₪ לשיעור. אין צורך לרכוש חבילת שיעורים ואין צורך בהתחייבות! פרויקט קידום יחידני 0522890320

אבני
יש לי ילד בן 12. באופן כללי הוא לא מגלה עניין ברומנטיקה ובמין בכלל. לפני כמה ימים בשבת התארחו אצלנו משפחה עם ילדה יפייפיה בגילו. היא ניסתה ליצור איתו חברות וקשר והוא ממש לא רצה . האם זה מעיד על הומוסקסואליות?אני לא הומופוב אבל חשוב לי לדעת?יש משהו לעשות בנידון?

דילמה אשמח לעיצה..
. הבן שלי בן 9 חודשים. מגיל 7 חודשים נכנס למשפחתון שבו הוא למעשה הילד היחיד כך שזה הפך להיות סוג של מטפלת אישית.אין חוגים או שפע של משחקים. בגדול מבחינת הטיפול נראה שהוא מבסוט. אך לי נורא מפריע לי שהיא לא גמישה. אסביר, בכל הזדמנות שאני צריכה להגיע אליה באמצע היום מכל מיני סיבות למשל שכחתי להביא לה בגדים להחלפה בבוקר וכו היא מנסה למנוע ממני להגיע ע"י כך שהיא טוענת שהיא יכולה להסתדר אף על פי שהיה יום אחד שהוא נשאר בלי בגדים להחלפה! כל פעם שיש סיטואציה כזו היא מתרצת העיקר שלא יהיה מצב שאגיע באמצע היום. גם בהתחלה, בימי ההסתגלות, היא לא רצתה שאיהיה איתו אפילו לא ביום הראשון ולבסוף אני התעקשתי והיא הסכימה. אני לא מרגישה בנוח איתה. כל פעם יש משהו אחר וחוסר הגמישות שלה גורם לי לתהות מה יש לה להסתיר... יש לציין שאם בכל זאת אני מגיעה היא כמובן פותחת את הדלת. דברתי איתה והיא נתנה לי 2 היבטים, האחד שמדובר בבית פרטי.. סוג של נתנה לי להרגיש לא רצויה באמצע היום.. והשני שילד צריך לדעת שאמא באה בבוקר וחוזרת אחרי הצהריים. את זה עוד איך אני מבינה אבל עדיין זה מעיק וקשה לי עם זה. בנוסף, בכל הערה שאני מעירה או מסבה את תשומת ליבה במשהו שקשור לטיפול בתינוק שלי לרוב היא תנסה להתגונן. מצד שני נראה שהילד כן מבסוט בסך הכל והוא אוכל טוב וישן טוב ברוך השם. יש לי אפשרות להכניס אותו למשפחתון חדש בעוד כמה ימים, משפחתון שבתכנית המקורית הוא היה אמור להיכנס אליה רק בשנה הבאה בע"ה. במשפחתון יש 8 ילדים על 2 מטפלות. חלק גדולים ממנו וחלק קטנים יותר. יש שם חוגים ושפע של גירויים וכו. שאלתי היא כזאת: האם כדאי כבר עכשיו, לאור כל מה שרשמתי, להכניס למשפחתון, אחרי שרק לפני 3 חודשים הוא התחיל אצל המטפלת וכבר די התרגל אליה? האם נכון יותר מבחינת הילד כבר עכשיו לחשוף אותו לחברה עם ילדים נוספים? האם יהיה לו קל יותר להתרגל לילדים מעכשיו מאשר בגיל מאוחר יותר של 1.2 שנים? או, שאולי אני צריכה לבלוע רוק ופשוט להמשיך עם המטפלת עד סוף השנה ורק בשנה הבאה להכניס למשפחתון? מה נכון יותר מבחינת טובת הילד? אם נכון יותר להשאיר אצל המטפלת אני אבלע רוק ואוכל לחיות עם זה.. יש לציין שבשנה הבאה מלבד זה שאמור להיכנס למשפחתון בע"ה אנו גם אמורים לעבור דירה באותו החודש.. 2 שינויים..

ילדה רגישה
שלום רב, יש לי ילדה בת 11 רגישה ביותר(ילדה יחידה) בוכה מכל סיבה כשאני כועסת עליה , או כשהיא רבה עם חברה וכ"ד , לא פעם שמעתי אותה במקלחת בוכה ומדברת לעצמה האם זה בסדר? האם זה סוג של התפרקות? איך עלי להגיב? אשמח לעצות תודה רבה (אמא עוד יותר רגישה)

מפתחת השיטה הייחודית "לחישות לילה להעצמת ילדים"
מפתחת השיטה הייחודית "לחישות לילה להעצמת ילדים" מפתחת השיטה הייחודית "לחישות לילה להעצמת ילדים" בסדרת סרטונים חינמית אינסה תלמד אתכם את המיתוסים שהפיצו בקרב הורים בשנים האחרונות ותחשוף בפניכם שיטה באמצעותה תוכלו לפתור בקלות ובמהירות בעיות של תוקפנות, קשיי קשב וריכוז ובעיות רגשיות והתנהגותיות נוספות- שיטה שהוכיחה עצמה שוב ושוב, בארץ ובעולם אלפי פעמים! אינסה היא חברה יקרה וקולגה שעוזרת להורים להעצים את ילדיהם ולגדל אותם שמחים, בטוחים ומצליחים. היא עזרה כבר למאות (ואולי אלפי) משפחות לפתור בעיות התנהגות שונות כמו - קשיי קשב וריכוז - תוקפנות בבית ובמסגרות החינוכיות - הסתגרות וקשיים חברתיים - דימוי עצמי נמוך של הילד - הרטבה והתלכלכות - קשיים חברתיים - ועוד אם גם אתם הורים שתמיד רוצים להבטיח את הטוב ביותר עבור הילדים שלכם, תלחצו על הלינק הזה עכשיו וצפו בווידאו הראשון בסדרת הסרטונים! http://bit.do/HappyChild מן העיתונות - http://snip.ly/wcdka

איך עושים חדר בריחה לילדים בבית? אסקייפ במתכונת אישית
חדר בריחה לילדים שלכם הינו פתרון מצוין להעסיק אותם כשבא לכם להעביר את הזמן עם האורחים. צפו בדוגמא: https://www.youtube.com/watch?v=m3pDt9mrhVE