קבלת תעודה- עצות להורים

מחצית שנה חלפה לה וכעת אנו עומדים בפני תקופה של קבלת תעודות. כמה קשה לקבל תעודה? חשבו על הפעם האחרונה בה העריכו אתכם. על הבוס בעבודה, חבר או אפילו בן זוג. גם ביקורת על אופן הבישול או הבגד החדש שרכשנו היא סוג של הערכה.

קשה לנו מאד להיות תחת מעמד של הערכה. וכעת חשבו על הילדים שלנו. הילדים הקטנים שלנו נתונים להערכה החל מגיל הינקות. אנו בוחנים את הדרך שהם זוחלים, מדברים ומתנהגים. הילדים שלנו נתונים לציפיות אין סופיות. מצפים מהם להצליח בלימודים, להגיע להישגים גבוהים, להתנהג כראוי, לדבר בנימוס... והתעודה מעריכה אותם על כל הצפיות הללו.

"פסק זמן"
זהו הזמן לעצור ולחשוב איך אנחנו ההורים מרגישים כאשר מעריכים אותנו? וחשוב יותר, איך היינו רוצים להרגיש כאשר מעריכים אותנו? כך בדיוק מרגישים הילדים. חשוב להם להרגיש שמקבלים אותם למרות שקשה להם, שמעריכים את ההצלחות שלהם (אפילו אם הן רק בתחומים מסויימים), שמאמינים בהם וביכולות שלהם.

עצות חשובות
להלן מספר עצות שנכונות בעיני לרגע בו ילדיכם מציג בפניכם את התעודה וגם לרגעים שלפני:

• לפני קבלת התעודה הזכירו לילדיכם כמה אתם אוהבים אותם ללא תנאי!

• לפני קבלת התעודה הזכירו לילדיכם שאתם מאמינים בהם וביכולותיהם וגאים בהם על מי שהם.

• ביום קבלת התעודה הקפידו לא לבקשה מיד כשאתם רואים את הילד בתום יום הלימודים! שאלו קודם לשלומו ואיך היה לו בבית הספר, כבכל יום, כך יבין הילד שהתעודה היא לא הדבר החשוב ביותר עליי אדמות, אלא הוא!

• כאשר התעודה בידכם, אחזו ביד הילד, קראו את הציונים הפחות טובים מהר יותר והתעכבו על הציונים הגבוהים יותר, גם אם הם באמנות, מוסיקה או בספורט! זה לא פשוט חשוב!

• כאשר התעודה בידכם, תנו לילד תחושה שהכל בסדר ושאתם גאים בו ומאמינים בו. חבקו אותו, לא תאמינו מה חיבוק יכול לעשות.

• חשוב! התעודה היא הזדמנות מצויינת לצמיחה. בחרו עם ילדיכם תחום אחד לשיפור (זכרו, רומא לא נבנתה ביום אחד...) שאלו מה אתם יכולים לעשות על מנת לסייע להם ובשיתוף סייעו להם לשפרו.

• אל תעשו השוואות! כמו שלא כל האצבעות שוות, כך הילדים שלנו אינם שווים. אל תשוו בין אח לאח, כל אחד הוא יחיד ומיוחד.

כישלון כהזדמנות לצמיחה
לסיום, אסתייע בדבריו של תומאס א. אדיסון שאמר כי "רבים מהכישלונות בחיים היו לאנשים שלא הבינו כמה קרובים היו להצלחה כאשר וויתרו".  דאגו שילדיכם לא יוותרו לעצמם. הם יעשו זאת באופן טבעי אם אתם לא תוותרו עליהם או לא תתנו להם תחושה שוויתרתם.

שיהיה לכולם בהצלחה!



הכותבת היא חני ז'אנה, מנהלת בית ספר "הרצל" בבת ים.