אח חדש נולד

הולדת ילד שני הוא ללא ספק שינוי דרמטי בדינמיקה המשפחתית. הילד הבכור שהיה עד עתה "אדון הממלכה", נאלץ לחלוק את הכל עם מישהו נוסף, והדבר עלול להתפרש על ידו כאקט תוקפני. כיצד להפוך את לידת הילד השני לחלק טבעי בהתפתחות המשפחה?

קיים רגע מיוחד שבו ילד, שהיה עד עכשיו לבד וקיבל מהוריו את כל היחס שהיה צריך ואת כל הפינוק שרצה לקבל, צריך להתחיל לחלוק את תשומת הלב עם שותף חדש.
שותף זה הוא בעייתי ביותר מבחינתו של הבכור מאחר והוא דורש הרבה יותר תשומת לב ממנו והוא תופס נתח רציני ביותר בכל התנהלות הבית. ילד כזה נאלץ לפתע להתמודד עם מציאות אחרת ועם שינוי משמעותי מאוד בחייו. 

למרות שההורים מאוד מכירים את ילדם הבכור, עדיין בלתי ניתן לצפות כיצד הוא יגיב ועד כמה הוא יכול "לאבד את הצפון" ולבצע פעולות שכלל אינן מזכירות את אופיו האמיתי.

התמודדות ההורים עם שתי חזיתות
החזית הראשונה היא תגובותיו השונות של הילד. לעתים הוא מגיב בצורה חמורה ביותר של רגרסיה. דבר זה יכול להתיש בייחוד את האם שנמצאת בחופשת לידה ומנסה, גם להתאושש מהלידה וגם לטפל בתינוק בצורה נאותה. הרגרסיה תתבטא בצורות של בקשה ללבישת טיטול, למרות שהוא נגמל ממנו לחלוטין, או ברצון עז לקבל מוצץ למרות שזה כבר נזרק מזמן. 
אלו סממנים תינוקיים שמצביעים על הקנאה שבתשומת הלב שמקבל האח הקטן. בדרכי פעולה אלו חושב הבכור כי הוא יקבל בחזרה את היחס שקיבל מאמו בעבר ואת היחס שמקבל אחיו הקטן בהווה.

החזית השנייה גם היא בעייתית בצורה רצינית. זאת מאחר ובני זוג, שגם אם עברו את משבר הילד הראשון, עדיין מוצאים את עצמם עטופים בבעיות לא קלות, כמו עייפות פיסית ונפשית גדולה, חיכוכים חוזרים ונשנים לגבי מי עוזר ומי קם לתינוק וכד', כשגם המעמסה הכלכלית שבגידול ילד נוסף יכולה לתת את אותותיה. 


דרכי טיפול והתנהלות נכונה
ההתנהלות הנכונה מתחילה בכך שמצב שבו מצטרף ילד חדש למשפחה חייב להביא את כל בני המשפחה להבין את מקומם החדש במסגרת המשפחה שהתרחבה. יש לפקוח עיניים ולראות כיצד ניתן לשנות דרכי התנהגות בכדי לסייע ולהכניס את האח הבכור למסלול הנכון שבו יבין את מקומו החדש. 

לידת הילד הנוסף יכולה להיות הזדמנות עצומה עבור הורים בכדי לראות כיצד הבכור מתמודד (או לא מתמודד) עם השינוי, ואלו דברים הוא מחצין או מפנים. לאחר שההורים דואגים להמשיך בזוגיות תקינה ולתמוך אחד בשני הם יכולים לבדוק את התנהגותו של הבכור ולסייע לו להתמודד עם רגשות כמו קנאה, כעס, עצב, ולייעץ לו כיצד ללמוד להתאפק או לא להתבודד ולהיסגר.

מה שחשוב הוא לא להיכנס למלחמה חזיתית עם הבכור אלא להתמקד בהתנהגות בוגרת ולחזק אותה. חשוב "להקדים תרופה למכה" ולעבוד עם הילד לפני הלידה, ולאחר הלידה להתמקד ולהמשיך בשיטות פעולה נוספות.
להלן מספר דרכים להתמודדות:

• אין תשובה מדויקת לשאלה, "מתי לספר לילד על ההיריון". הבכור יכול להיות בגילאים שונים ולא תמיד הוא בעל יכולת תפיסה או הבנה של הנושא או של מושג הזמן. אם הוא קטן כדאי לחכות עד שהוא עצמו יגלה סקרנות לבטנה של האם, ואם לא יגלה סקרנות אז כדאי להצמיד אותו אלייך ולהתחיל לספר. אם הוא גדול כדאי לספר לו כמה שיותר מהר בכדי שלא ישמע זאת מצד שלישי וירגיש כי מסתירים ממנו משהו. זו התחלה רעה מאוד.
  
• הדרך לספר על ההיריון תשתנה גם היא ביחס לגיל ולהבנה. לקטנים ניתן לספר סיפור הדומה לאגדה (שתהיה מחוברת למציאות בצורה כלשהי) ולגדולים ניתן גם להקריא מספר העוסק בנושא שנכתב לגיל המתאים.
  
• אל תמכרו לילד אשליות. הוא חייב לדעת כי יכולים להיות חיכוכים ומצבים שבהם אמא או אבא יוכלו לעזור לו פחות ולא הכול הולך להיות קל ונחמד כפי שהיה עד עכשיו. הדגישו בפניו כי מדובר במצב זמני שלאחריו הוא ייהנה מחבר חדש למשחקים.
  
• אם הילד עדיין ישן במיטת התינוק, העבירו אותו זמן רב לפני הלידה בכדי שלא ירגיש נגזל.
  
• דאגו שיגיע לבית החולים לראות את האח החדש בכדי שיבין מהי באמת "תוצאת" ההיריון.
  
• משחקים וצעצועים שכבר אינם בשימוש ייארזו על ידכם ויוצאו בזמן שהתינוק החדש יגדל בכדי שלא תתבצע העברה חדה שלהם מהבכור לצעיר.
  
• תקשרו עם הבכור כל הזמן, הדגישו כי למרות שאתם עסוקים עם הקטנטן אתם מיד מתפנים להכין לו את האוכל או לעזור לו במשהו אחר.
  

ככל שתהיו רגישים למודעות הילד שלכם תוכלו להבין טוב יותר מתי לספר וכיצד לעשות זאת. בנוסף, ככל שתגיעו מהר יותר לנקודת האיזון, ביחס ובתשומת הלב שלכם בין הרך הנולד לבין הבכור, כולם ירוויחו מכך.



כתבות נוספות
פחד אצל ילדים
מ-זוג ל-משפחה
איך לגרום לילד לשתף אותנו
פעילות גופנית בזמן הריון


זה הזמן לתת לנו לייק